"טובת הקטינה" גוברת על "חקר האמת"- לא תותר ביצוע בדיקת רקמות

1.         התובע עותר להורות על ביצוע בדיקת רקמות, במטרה להכריע בעניין אבהותו על הקטינה אשר נולדה במהלך נישואיו לנתבעת. לטענתו יש חשש כבד כי אינו אביה של הקטינה.

2.         הצדדים נישאו זל"ז ב- 7/91 והתגרשו ב- 3/97. מנישואים אלה נולדה הקטינה ד.  ילידת 1993 שכיום הינה כבת ½13. כל אחד מהצדדים נישא בשנית. לתובע נולדו תאומים מנישואיו החדשים בעזרת טיפולי פוריות.           הקטינה הוצאה מהבית בשנת 2004 למסגרת חוץ ביתית, בשל ארועי אלימות שחוותה בבית אמה, על ידי בעלה השני.

3.         לאחר 10 שנות קשר עם הקטינה, ניתק התובע מיוזמתו את הקשר עמה ואינו נפגש עמה עקב הספק שהתעורר בו, לנוכח בדיקות שונות שערך, במהלך נישואיו השניים והעובדה שילדיו נולדו בעזרת טיפולי הפוריות.

טענות התובע

4.         בהתאם לפסיקה בשנים האחרונות, העקרון העקרי אותו יש לבדוק הוא טובת הילד הספציפי ולא שיקולי ממזרות.            כעולה מחוות דעתם של הגורמים הטיפוליים - טובת הקטינה היא בשיתופה בהתלבטויות התובע לגבי אבהותו . לפיכך טובת הקטינה מחייבת בירור שאלת האבהות על ידי ביצוע בדיקת הרקמות.

5.         סירובה העקש של הנתבעת לשתף פעולה עם הליך חשיפת הקטינה לשאלת האבהות, כהמלצת הצוות הטיפולי, מנוגדת לטובת הקטינה ומנציחה את ניתוק הקשר בין התובע לקטינה אשר גורם לנזק בלתי הפיך לקטינה.

6.         הקטינה נמצאת כיום במסגרת חוץ ביתית, לאחר שהוחלט כי האם אינה יכולה לגדלה והיא מנותקת ממשפחה כלשהי. טובת הקטינה היא עריכת בדיקת רקמות, אשר תבהיר את ספקות התובע ותהווה פתרון למצב העמימות בו שרויה הקטינה ולחידוש הקשר עם התובע.

טענות הנתבעת

7.         בדיקת הרקמות תגרום נזק לקטינה. הקטינה מזה כ- 12 שנה יודעת מיהו אביה ולפיכך אין כל מקום לביצוע בדיקה, מאחר וממילא הצהיר התובע כי ימשיך להיות בקשר עם הקטינה בכל תוצאה שתתקבל מבדיקת הרקמות.

8.         בדיקת הרקמות מהווה סיכון למעמדה האישי של הקטינה. הפיכתה במקרה הגרוע ל "ממזרה" תהווה תוצאה הרת גורל לקטינה ותגרום לנזק בלתי הפיך.

9.         היועמ"ש מתנגד לבדיקה. פק"ס מתנגדת לבדיקה והאם מתנגדת לבדיקה. לפיכך תוהה הנתבעת לשם מה נחוצה הבדיקה? בהתאם לפסיקה - לבדיקת הרקמות השלכות לעניין קביעת מעמד הקטין. לפיכך מקום בו שנים רבות היה קטין במצב מסויים, אין לטלטל את נפשו. בהעדר סיבה לגיטימית אין לאפשר נטילת סיכון לממזור הקטין על ידי ביצוע הבדיקה.

10.        התובע גרם לנזק בלתי הפיך לקטינה על ידי ניתוק הקשר עמה, במועד בו עברה הקטינה להתגורר לירושלים וסביר להניח שהסיבה לנתק הינה מתוך אי רצונו לטרוח ולהגיע לירושלים ובודאי שלא משיקולי טובת הקטינה.

11.        טובת הקטינה להיות בקשר עם אביה. לאור הצהרת התובע כי בכל מקרה יחדש הקשר עם הקטינה והנתבעת, אין כל נחיצות בבדיקה! לתובע אין כל גרסה המצדיקה ולו חשש מזערי לביצוע הבדיקה ולפגיעה בטובת הקטינה.     טובת הקטינה - נבדקה על ידי כל הגורמים: פק"ס, האפוטרופוס לדין וב"כ היועמ"ש, אשר המליצו שלא לבצע את הבדיקה.

12.        בהתאם לפסיקה, רק אם יווכח בית המשפט, לאחר שהובאו בפניו כל הנסיבות והראיות בשני המדרגים הראשונים, כי במקרה הספציפי מתחייבת המסקנה כי טובת הקטין כי אכן תבוצע הבדיקה, תוך הבאה בחשבון את השפעתה על הקטין, בטווח המיידי והעתידי, רק אז יורה על עריכת הבדיקה.   במקרה זה התובע לא צלח אף לא את המדרג הראשון, מאחר והראיות וחוות הדעת כולן, שללו את הבדיקה וכי לתוצאות הבדיקה אין כל משמעות לעניין שמירת הקשר. לפיכך אין להורות על ביצוע הבדיקה.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

13.        התובע עסוק בחוסר הוודאות אותו חש בעניין אבהותו על הקטינה, באופן שנמנע ממנו לתפקד כאב ולהתחשב בצרכי הקטינה. הקטינה במצב נפשי קשה ואין לאפשר פגיעה נוספת במעמדה האישי והכתמתה בכתם כבד מנשוא הוא כתם הממזרות.

            ההלכה הפסוקה היא כי אין להתיר ביצוע בדיקת רקמות, שעה שיש בה כדי לפגוע בקטין ולהכתימו בכתם הממזרות, אלא רק במקרים חריגים ובזהירות מירבית ולאחר שיקול דעת, כמתחייב מחומרת העניין מבחינת טובתו של הקטין.

14.        במקרה זה ביצוע בדיקת רקמות, לא ישרת את הקטינה. הקטינה כיום כבת ½13וביצוע הבדיקה יכול לגרום למצב בו תיוותר גם ללא אב וגם מעמדה האישי יפגע קשות. רק במקרים חריגים בהם ביצוע בדיקת רקמות ישרת את טובת הקטין ניתן לאפשר ביצוע הבדיקה. קיים חשש כבד שעריכת בדיקת הרקמות תפגע קשות בקטינה ובמעמדה האישי ולפיכך יש לדחות הבקשה.

דיון